אז החלטת לקחת את עצמך בידיים, לעשות שינוי ולהתחיל לעשות ספורט. מעולה! זהו השלב הראשון לתהליך ארוך טווח - שאין לו תאריך תפוגה!
חשוב לדעת לאן הגעת, מה הציפיות , מה המגבלות ואיך להתמודד עם האימון הראשון.
לי יש פיץ' קבוע אותו אני נוהג להעביר לכל מתאמן באימון הראשון, בין עם מדובר באדם שלא התאמן יום בחייו (לא, הכדורסל בשכונה ביום שישי לא נחשב) או אדם שמגיע אליי ממועדון אחר.
1. השמע לגוף! לנשימה, לשרירים, לרמת העייפות ועל הטכניקה. 2. במידה ואינך חש בטוב - עצור! תודיע למאמן, שב, שתה מים, לך לנשום אויר ואל תמהר לחזור לאימון.. 3. אל תנסה לעמוד בקצב של הקבוצה, אתה כנראה לא בכושר כמו שאתה חושב... 4. כל שאלה - תשאל! אין להניח כלום.DON'T ASSUME. 5. לכל תרגיל יש תרגילי עזר ו"הנמכת" עצימות - וודא שאתה יודע מה התרגיל שעליך לבצע. 6. הכי חשוב - זה בסדר גמור ואחראי מאוד מצידך, לעצור אחרי 40 דק ולהחליט שאת האימון הזה מיצית, גם אם היה מעולה! וגם אם נהנית ממש! דע מתי לעצור ולהשאיר טעם של עוד לפעם הבאה.
**זהו תחילתו של תהליך!**
ואז הגעת לאימון הראשון, מעט מפוחד וחושש מהלא נודע, שמעת הרבה דברים ואתה לא כ"כ יודע מה עושים, ואז מתחילים... עושים חימום ספציפי, המאמן מעביר מספר הודעות חשובות,כוח, טכניקה ואז המטקון כבר הוציא ממך הכל.. אבל שרדת.. סה"כ היה בסדר. זה מה שהרוב חווים.. חשוב לשמור על הכללים כדי שחווית האימון הראשון שלך תהיה סופר-חיובית!
לעומת, חוסר קשב, חוסר ריכוז, טכניקה לקויה, רמת עצימות לא נכונה אשר עלולה להוביל לירידה תחושת הסיפוק, ההישגיות וההצלחה !
אז בואו נדאג שזה לא יהיה המצב..
ואז היום למחרת - טיפה כואב, תפוס, מרגישים את האימון... כנראה שאין דרך להתחמק מזה, אבל.. בהנחה שדאגתם לשמור על הכללים, כנראה שזה ישמר ברמת הסביר! אין שום דבר טוב בלהיות "שבור" יום אחרי אימון!! לאט לאט, בתהליך הדרגתי ומותאם, הגוף יתאושש טוב יותר, ישתפר ויסיר קשיים לאורך זמן..
הרבה מחשבות ושאלות עולות תוך כדי ויום למחרת... "היה שווה?" "כמה זמן אהיה תפוס?" "אולי אפרוש?" "קשה החרא הזה!" "בחיים לא אהיה סוס כמו סמיון" "ולמה לעזאזל כולם כ"כ נחמדים פה?"
והתשובה ברורה: "זה קרוספיט אחי"...
תתמיד, תישאר סקרן, שאף למצויינות - השאר כבר יגיע לבד...
